מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, מסר בעקבות פרסום נתוני הלמ"ס שהראו ירידה בשיעור של 12.4% היצוא והאטה בצמיחה ל- 2.2% ברבעון השלישי של 2013, כי "אנחנו שונאים לומר 'אמרנו לכם', אבל הירידה ביצוא רק אוששה את מה שהתרענו מפניו זה זמן רב- המשק נמצא במגמת האטה בקצב הצמיחה. אני קורא לממשלה להתעורר ולהבין שבלי תעשייה אין צמיחה.

'מומחי כלכלה' טענו נגד התעשיינים שהם 'סתם מייללים' בלי סיבה, אך כשמזניחים את התעשייה ולא מעודדים יצוא, זו התוצאה- המשק הישראלי קורס. הפכו את התעשייה בישראל ל 'פרה חולבת' למיסים וגזירות, בעוד במציאות מפעלים קורסים תחת נטל הרגולציה, התחזקות השקל והתייקרות במחירי התשומות שנמצאים באחריות המדינה כמו חשמל, מים וארנונה. התוצאה הישירה של כך, היא שחיקה בכושר התחרות וירידה ביצוא. לצערי כעת העובדות העגומות מדברות בעד עצמן".

חייק מוסיף כי "הממשלה הייתה יכולה למנוע מצב זה, עם קצת ראייה לטווח רחוק והשקעה בהרחבה והקמה של מפעלים חדשים ועידוד המשך הפעילות של מפעלים קיימים. כעת על מנת להחזיר את מדינת ישראל לקצב צמיחה גבוה, על המדינה לפעול לקידום ארבעת מנועי הצמיחה של התעשייה, בהם חיבור מפעלים לגז טבעי, הפחתת נטל הרגולציה, קידום מערך לימודים למקצועות התעשייה וקידום תעשייה קטנה ובינונית. כמו כן, על הממשלה להפעיל סל כלים לעידוד היצוא, לרבות קרן סיוע לחדירה לשווקים חדשים ולהרחבת היצוא לשווקים קיימים, הרחבת והעמקת השימוש בביטוח סיכוני סחר חוץ באמצעות אשרא ועוד".

מנתוני אגף המחקר של התאחדות התעשיינים עולה כי הירידה בצמיחה במהלך השנה החולפת, נגזרת מנסיגה בשני מנועי הצמיחה המרכזיים- יצוא והשקעות התעשייה במכונות ובציוד.

להערכת אגף המחקר, האטה זו תעמיק בשנת 2014, כאשר קצב הצמיחה השנתי ירד ל- 3.1%, תוך גידול של כ- 30 אלף איש במספר המובטלים, שיזניק כלפי מעלה את שיעור האבטלה ל- 7.4%.

הסיבה המרכזית לנסיגה ביצוא ובהשקעות הינה השחיקה החדה בכושר התחרות של תוצרת המקומית, שנגזרת משילוב של מספר גורמים בסביבה העסקית:

· תיסוף מתמשך – התחזקותו של השקל בשנה החולפת בכ- 12% מסבירה חלק גדול מהפגיעה ביצוא הישראלי, אשר מאבד נתח שוק לטובת מתחריו ברחבי העולם. הדבר מביא גם לפגיעה בנכונות החברות להשקיע על רקע החשש משחיקה נוספת ברווחיות ושחיקה בכדאיות ההשקעה בישראל.

· התייקרות מחירי התשומות שבשליטת הממשלה – התייקרות תשומות הייצור שבשליטת הממשלה שוחקת את שולי הרווח ופוגעת בכושר התחרות של המגזר העסקי. בשנים 2013/2014 יסתכמו ההתייקרויות במחירי המים לתעשייה ב- 28%, תעריפי הארנונה בכ- 6% (לא כולל העלאות חריגות) ותעריפי החשמל ב- 7.5%, וזאת למרות המעבר לגז טבעי.

בנוסף, מתוכננת בינואר 2014 העלאה נוספת בהפרשות המעסיקים לביטוח לאומי, לאחר העלאה של 0.6% בשנת 2013. עלות ההתייקרות המצטברת של הפרשות המגזר העסקי לביטוח לאומי מגיעה ל 1.9 מיליארד שקלים.

· העדר תמיכה הולמת לעידוד היצוא – היצואן הישראלי מתמודד עם תחרות קשה בשווקים הבינלאומיים, ובעיקר מול ביקושים ממותנים בארה"ב ובגוש האירו, זאת מבלי שזוכה לתמיכה באמצעות כלי סיוע לעידוד היצוא.

בהתייחס לביטוח סיכוני סחר חוץ, חשוב להבין שישראל מאבדת הזדמנויות פז לחדור לשוקי יצוא מאתגרים (מדינות רבות באפריקה, סין, רוסיה וכו'), זאת מאחר והחשכ"ל מעדיף לבטח בעיקר עסקאות נטולות סיכון ממשי. לראייה – היקף הפרמיות שגובה החברה הממשלתית לביטוח סיכוני סחר חוץ (אשרא) במהלך השנים עולה על היקף חדלות הפרעון. זהו נתון שערורייתי – המדינה עושה כסף על חשבון היצואנים במקום להשתתף באופן ממשי בסיכון.

· שחיקה בתקציבים מחוללי צמיחה – לפי נתוני הלמ"ס חלה בשנה החולפת נסיגה חדה של כ- 9% בהשקעות במכונות ובציוד. כדי לחזור למסלול של גידול בהשקעות בתעשייה, אשר יזרע את זרעי הצמיחה העתידיים, יש לפעול להגברת כדאיות ההשקעה בתעשייה. בד בבד, כדי להתחרות בשווקים הגלובאליים בהצלחה, על התעשייה להשקיע בחדשנות. לאור זאת, יש להגדיל את תקציבי מדען ראשי ומרכז השקעות, וכן להנהיג פחת מואץ לעידוד והקדמת השקעות.

· מחסור כרוני בעובדים המקצועיים – התעשיינים מתמודדים עם מחסור כרוני בעובדים מקצועיים: כ- 80% מהם מדווחים זה מס' שנים ברצפיות על קושי בהשגת עובדים מקצועיים. מחסור זה המהווה חסם אמיתי לצמיחה. כדי לשחרר חסם זה, יש לאמץ תכנית מערכתית להכשרת נוער, מבוגרים והכשרה פנים מפעלית בהובלת המגזר העסקי, תוך תיאום בין כל הגורמים בתחום וקביעת הרגולטור האחראי.

· תחרות גוברת מיבוא – המשק הישראלי הינו אחד מהמשקים הפתוחים ביותר לתחרות מיבוא. שיעור חדירת היבוא למשק עומד על 30% מהצריכה לעומת כ- 22% בממוצע ה- OECD ו- 14% בארה"ב. הדבר מעמיד את המגזר העסקי הישראלי במאבק הישרדות בזירה הביתית, בעוד העולם כולו מבצע הגנה נרחבת על תוצרתו המקומית. מגמה זו של פרוטקציוניזם הולכת ומתחזקת מאז משבר 2008/9.

· התערבות הממונה על הגבלים עסקיים בניהול חברות התעשייה – כוונתו של הממונה על ההגבלים העסקיים להתערב בקביעת המחירים שיגבו החברות על מוצריהן מהווה התערבות בוטה בניהול חברות התעשייה, אשר פוגעת בחופש העיסוק ובזכות הקניין של החברות ועלולה אף לחשוף אותן לתביעות ייצוגיות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.

רגולציה חונקת – נטל הרגולציה והבירוקרטיה בישראל גובה מחיר כבד ביותר מהחברות. התעשייה הישראלית מתמודדת עם גל הצעות חוק ותקנות, המשיתות עליה עלויות כלכליות כבדות ביותר ומאלצות אותה להסיט את משאביה מעסקי הליבה השוטפים לטובת התמודדות עם דרישות הרגולטור. מדובר בשלל הצעות חוק בתחום יחסי העבודה, תקנות חדשות לסימון מוצרי מזון, תקדימים בנושא חוק הפטנטים, חוק אוויר נקי, ועוד. הצעות חוק כגון אלו עוברות לעיתים תכופות ביותר בכנסת מבלי שמתבצע תהליך מסודר לבחינת הנטל הכלכלי שהן מטילות על המגזר העסקי.